היקום, כפי שאנו מבינים אותו כיום, אינו סטטי; הוא נמצא במצב מתמיד של התפשטות.

מושג זה, שהוצע לראשונה על ידי האסטרונום אדווין האבל בתחילת המאה ה-20, מרמז שגלקסיות מתרחקות זו מזו,

דבר המצביע על כך שהיקום עצמו גדל עם הזמן. דמיינו לעצמכם נפח של בלון; כשמנפחים אותו, פני השטח מתרחבים, וכל נקודה המצוירת עליו מתרחקת זו מזו.

אנלוגיה זו עוזרת לדמיין את היקום המתפשט, שבו החלל עצמו נמתח.

“מה גדולים מעשיך”

הביטוי “מה גדולים מעשיך” מקורו בהקשר מקראי, ולעתים קרובות משקף את טבעה מעורר היראה של הבריאה.

כשאנו בוחנים את מרחבי היקום, ביטוי זה מקבל משמעות עמוקה.

קנה המידה העצום של הקוסמוס, ע15ם מיליארדי גלקסיות, שכל אחת מהן מכילה מיליוני או אפילו מיליארדי כוכבים, מעורר תחושת פליאה.

הוא מעורר אותנו להרהר בתכנון המורכב ובחוקי הפיזיקה השולטים בגופים שמימיים, מהחלקיקים הקטנים ביותר ועד לגלקסיות הגדולות ביותר.

השלכות היקום

ככל שאנו מעמיקים בהשלכות של יקום מתפשט, אנו נתקלים במושגים מרתקים כמו אנרגיה אפלה, אשר נחשבת לכוח המניע מאחורי התפשטות זו

. אנרגיה אפלה מהווה כ-68% מהיקום ונשארה אחת התעלומות הגדולות ביותר באסטרופיזיקה המודרנית.

היא מאתגרת את הבנתנו את כוח הכבידה ואת כוחות הטבע הבסיסיים, מה שמוביל לשאלות לגבי גורלו הסופי של היקום.

האם הוא ימשיך להתפשט ללא הגבלת זמן, או שמא יתמוטט בסופו של דבר בחזרה אל תוך עצמו?

שאלות אלו מהדהדות את הרגש “מה גדולים מעשיך”, שכן הן מדגישות את מורכבותו וגדולתו של הקוסמוס.

יתר על כן

היקום המתפשט מזמין אותנו לשקול את מקומנו בתוכו.

בעולם שבו אנו מרגישים לעתים קרובות קטנים וחסרי משמעות, ההכרה בגודלו של היקום יכולה להיות גם מעוררת ענווה וגם מעצימה.

היא מעודדת אותנו לחשוב באופן ביקורתי על מעשינו והשפעתם על העולם סביבנו.

כאן נכנס לתמונה הביטוי חוזרים בתבונה. הוא משמש כתזכורת לגשת לקיומנו במודעות, מתוך הבנה שהבחירות שלנו מהדהדות בתוך הבד הרחב יותר של היקום.

לסיכום

היקום המתרחב והביטוי “מה גדלו מעשיך” שזורים יפהפייה, ומזמינים אותנו לחקור את מעמקי הבריאה ואת תפקידנו בתוכה.

כשאנו מהרהרים במושגים אלה, אנו נזכרים בחשיבות של חזרה חכמה לשורשינו, הוקרת פלאי הקוסמוס תוך שאיפה לתרום תרומה משמעותית לעולמנו.